Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 37a

הוֹאִיל וְרָאוּי לְבִיאָה, מְטַמֵּא נָמֵי בְּזִיבָה. אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ, הָא תִּינוֹקֶת גּוֹיָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְבִיאָה, מְטַמְּאָה נָמֵי בְּזִיבָה.

Traduction

The Gemara explains the reason for this opinion: Since a nine-year-old boy is fit to engage in intercourse, he also imparts ritual impurity as one who experienced ziva. Ravina said: Therefore, with regard to a female gentile child who is three years and one day old, since she is fit to engage in intercourse at that age, she also imparts impurity as one who experienced ziva.

Rachi non traduit

הואיל וראוי לביאה כו'. דטעמא דגזירת זיבה משום ביאה הואי כדאמרן שלא יהא תינוק של ישראל רגיל אצלו במשכב זכור הלכך לא גזרו עליה עד דחזי לביאה:

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי יָדַע לְאַרְגּוֹלֵי, וְהָא לָא יָדְעָה לְאַרְגּוֹלֵי? קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t that obvious? The Gemara explains: It was necessary to state this ruling, lest you say that the halakha that a gentile who is suited for intercourse imparts impurity does not apply to a female. The possible difference between a male and female child is based on the fact that whereas that child, a nine-year-old male gentile, knows how to accustom others to sin by employing persuasion, this child, a three-year-old female gentile, does not know how to accustom others to sin until she matures. Therefore, Ravina teaches us that the halakha nevertheless applies to both male and female children.

Rachi non traduit

פשיטא. כיון דתינוק משעה שראוי ה''ה לתינוקת:

מהו דתימא האי. תינוק כשראוי לביאה הוא ערום לארגולי להמשיך ישראל אצלו: אבל תינוקת בת ג' אע''ג דבת ביאה היא אין בה ערמומית דלא ידעה לארגולי עד שתהא בת תשעה לא נגזר עליה קמ''ל:

מִיסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה אַכַּתְפֵּיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי שַׁמָּעֵיהּ, אָמַר לוֹ: שִׂמְלַאי, לֹא הָיִיתָ אֶמֶשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהִתַּרְנוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. אָמַר לוֹ: בְּיָמֵינוּ תַּתִּיר אַף אֶת הַפַּת! אָמַר לוֹ: אִם כֵּן קָרוּ לַן ''בֵּית דִּינָא שָׁרְיָא''! דִּתְנַן: הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל אַיַּיל קַמְצָא דְּכַן, וְעַל מַשְׁקֵה בֵּית מַטְבְּחַיָּא דְּכַן, וְעַל דְּיִקְרַב לְמִיתָא מְסָאַב, וְקָרוּ לֵיהּ ''יוֹסֵף שָׁרְיָא''.

Traduction

The Gemara relates a relevant incident: Rabbi Yehuda Nesia was traveling while leaning upon the shoulder of Rabbi Simlai, his attendant. Rabbi Yehuda Nesia said to him: Simlai, you were not in the study hall last night when we permitted the oil of gentiles. Rabbi Simlai said to him: In our days, you will permit bread of gentiles as well. Rabbi Yehuda Nesia said to him: If so, people will call us a permissive court. As we learned in a mishna (Eduyyot 8:4): Rabbi Yosei ben Yo’ezer of Tzereida testified with regard to the eil kamtza, a type of locust, that it is kosher, and with regard to the liquids of the slaughterhouse in the Temple that they are ritually pure, and with regard to one who touches a corpse that he is impure, as soon explained by the Gemara. And as a result, they called him: Yosef the Permissive.

Rachi non traduit

אייל קמצא. מין חגב הוא:

דכן. שהוא טהור ומותר באכילה:

ועל משקה בית מטבחיא. הדם והמים שהן בבית המטבחיים שבעזרה:

דכן. לא גזרו עליהם טומאת משקין. ופלוגתא היא לקמן רב אמר דכן ממש דסבר אין משקין מקבלין טומאה אלא מדרבנן ובהני לא גזור ושמואל אמר דכן מלטמא טומאת אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן קסבר שמואל יש למשקין טומאה מן התורה להיטמא ולא מצו רבנן לדכינהו:

ועל דיקרב למיתא מסאב. הנוגע במת טמא. ולקמן פריך הא דאורייתא היא ועוד הא חומרא היא ויוסף אסרא מיבעי ליה:

אֲמַר לֵיהּ: הָתָם שְׁרָא תְּלָת, וּמַר שְׁרָא חֲדָא, וְאִי שָׁרֵי מָר חֲדָא אַחֲרִיתִי, אַכַּתִּי תַּרְתֵּין הוּא דְּהָוְיָין! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא [נָמֵי] שְׁרַאי אַחֲרִיתִי. מַאי הִיא?

Traduction

Rabbi Simlai said to him: There, Yosei ben Yo’ezer permitted three matters, but the Master has permitted only one, and even if the Master permits one other matter, these will still constitute only two permissive rulings. Rabbi Yehuda Nesia said to him: I have already permitted another matter. The Gemara asks: What is the other matter that he permitted?

Rachi non traduit

שרא תלת. דהא לקמן מפרש דהאי על דיקרב למיתא מסאב קולא היא:

דִּתְנַן: זֶה גִּיטִּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ — אֵינוֹ גֵּט, וְתָנֵי עֲלַהּ: וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּהָ לִינָּשֵׂא, וְאָמְרִינַן: מַאן ''רַבּוֹתֵינוּ''? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בֵּית דִּינָא דִּשְׁרוֹ מִשְׁחָא.

Traduction

The Gemara explains that this is as we learned in a mishna (Gittin 76b) that if one says to his wife: This is your bill of divorce if I do not arrive from now until twelve months’ time, and he died within twelve months, then it is not a valid bill of divorce because it would not take effect until after the husband’s death. And it is taught with regard to that mishna that our Rabbis nevertheless permitted her to marry. The Gemara continues: And we say: Who is the mishna referring to when it mentions our Rabbis? Rav Yehuda said that Shmuel said: This is referring to the court that permitted the oil of gentiles.

Rachi non traduit

אינו גט. דהא לא אמר שיהא גט אלא עד י''ב חודש והוא כבר מת ואין יכול לגרש וזקוקה ליבם אם אין לו בן. אבל אי אמר מעכשיו יהא גט אם לא באתי עד י''ב חודש ומת בתוך כך הרי זה גט ואינה זקוקה ליבם:

סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הוֹרָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ כָּל שְׁעָתוֹ, וְאָמְרִי לָהּ: כָּל סִיעָתוֹ.

Traduction

Tangentially, the Gemara examines the reason for the ruling of Rabbi Yehuda Nesia’s court concerning a bill of divorce. They hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who says: The date written in a document proves when it takes effect. In other words, the bill of divorce takes effect at the time written on it. Therefore, the divorce actually goes into effect before the husband’s death, because it is retroactively initiated on the day that the bill was issued. The Gemara adds: And Rabbi Abba, son of Rabbi Ḥiyya bar Abba, says: In an earlier period, Rabbi Yehuda HaNasi also ruled that the bill of divorce should be valid, but the other Sages did not concede to his opinion during his entire lifetime [sha’ato]. And some say that all of his colleagues [si’ato] did not concede to his opinion.

Rachi non traduit

כר' יוסי. בב''ב בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קלו.) הכותב כל נכסיו לבנו לאחר מותו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דלהוי משמע גופא מהיום שלא אהא רשאי למכרם ופירא לאחר מיתה ואם לא כתב מהיום אלא לאחר מיתה לא אמר כלום ויירשו אחיו עמו או אם היה עליו בע''ח מאוחר לאחר מתנה זו בע''ח גובה את חובו רבי יוסי אמר אינו צריך דלהכי כתיב זמן בשטר לומר מעכשיו תהא מתנה מגופה של קרקע ופירות לאחר מיתה דאי לא בעי למיתב ליה אלא לאחר מיתה למה כתב זמן בשטר. וה''נ זמנו של גט מוכיח דה''ק ליה מעכשיו יהא גט אם לא באתי ותנאה בעלמא הוא וכי לא אתא איקיים תנאה:

רבי יהודה הנשיא. בן בנו של רבי היה הורה שהיא מותרת לינשא:

כל שעתו. כל ימיו נחלקו עליו:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר] לְהָהוּא סָבָא: כִּי שְׁרִיתוּהָ — לְאַלְתַּר שְׁרִיתוּהָ, דְּלָא אָתֵי, אוֹ דִלְמָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, דְּהָא אִיקַּיַּים לֵיהּ תְּנָאֵיהּ?

Traduction

Rabbi Elazar said to a certain elderly man, who was a member of Rabbi Yehuda Nesia’s court: When you permitted this woman to remarry, did you permit her immediately after the husband died, as he certainly will not arrive within the twelve months, or perhaps you permitted her only after twelve months, because only then was the condition fulfilled?

Rachi non traduit

לאלתר שריתוה. כששמעו בו שמת: ה''ג לאלתר שריתוה דודאי לא אתי עוד:

Tossefoth non traduit

לאלתר שריתוה דהא לא אתי. וא''ת פשיטא דלאלתר היא מותרת דמיד שמת הרי התנאי כמקוים דלא ישוב עוד לביתו וי''ל דמ''מ מיבעי ליה אי גזרינן מת אטו לא מת:

וְתִיבְּעֵי לָךְ אַמַּתְנִיתִין, דִּתְנַן: ''הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ'', וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ — הָוֵי גֵּט, דְּהָא אִיקַּיַּים לֵיהּ תְּנַאי.

Traduction

That elderly man said to Rabbi Elazar: And let the dilemma be raised with regard to the mishna itself, as we learned in the next line of the mishna in Gittin: If one says to his wife: This is your bill of divorce from now if I do not arrive from now until twelve months have elapsed, and he died within twelve months, this is a valid bill of divorce. The reason is that its condition was fulfilled, as the husband stated explicitly that the bill takes effect immediately.

וְתִיבְּעֵי לָךְ: לְאַלְתַּר הָוֵי גִּיטָּא, דְּהָא לָא אֲתָא, אוֹ דִּלְמָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, דְּהָא אִיקַּיַּים לֵיהּ תְּנָאֵיהּ? אִין הָכִי נָמֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵית בְּהָהוּא מִנְיָינָא.

Traduction

He explains: And let the dilemma be raised with regard to this case: Is the bill of divorce valid immediately upon the husband’s death because he will certainly not arrive? Or perhaps the bill of divorce is valid only after twelve months have elapsed, because only then is his condition fulfilled? Rabbi Elazar answered: Yes, it is indeed so; this question can be asked with regard to the case of the mishna itself. The Gemara adds: But Rabbi Elazar asked that elder about the decision of Rabbi Yehuda Nesia’s court because he was present at that assembly, and therefore he could report on what had actually occurred.

Rachi non traduit

אין ה''נ. דאיכא למיבעי אמתניתין:

אלא. להכי בעינן בעיין לה אקמייתא משום דהוית בההוא מניינא דרבי יהודה נשיאה דשרייה וידעת לאימת שרייה ומדרבי יהודה נשמע למתני' להיכא דאמר לה מעכשיו:

אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים ''לִכְשֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ'' — לְכִי נָפְקָא קָאָמַר לַהּ, וְכִי מָיֵית בְּלֵילְיָא — גֵּט לְאַחַר מִיתָה הוּא.

Traduction

Abaye says: All concede that one who says that a bill of divorce will take effect once the sun emerges from its sheath is saying to his wife that it will be valid once the sun comes out in the morning. And therefore, if the husband dies during the night, before sunrise, it is a posthumous bill of divorce, which is invalid.

Rachi non traduit

הכל מודים. ואפילו רבי יוסי היכא דאמר לה בהאי לישנא הרי זה גיטך לכשתצא חמה מנרתיקה:

לכי נפקא לה קאמר לה. דליהוי גיטא ומקמי הכי לא ליהוי גיטא ואי מיית בליליא לאו גיטא הוא ואע''ג דא''ר יוסי זמנו של שטר מוכיח עליו וכמאן דכתיב ביה מהיום דמי ה''ל כמהיום ולאחר מיתה ותנן מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דמספקא האי לאחר מיתה אי תנאה הוי והכי משמע מהיום יהא גט אם אמות אי חזרה הוה דהדר ביה ממאי דאמר מהיום ולא דמי למתנה שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה דהתם הכי קאמר גופא מהיום קני ופירא לאחר מיתה אבל גט ליכא למימר הכי וכי האי גוונא מפרש לה ביש נוחלין (ב''ב קלו.):

''עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ'' — מֵעַכְשָׁיו קָאָמַר לָהּ, וְכִי מָיֵית בְּלֵילְיָא — הָא וַדַּאי תְּנָאָה הָוֵי, וְגֵט מֵחַיִּים הוּא, כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כָּל הָאוֹמֵר ''עַל מְנָת'' כְּאוֹמֵר ''מֵעַכְשָׁיו'' דָּמֵי.

Traduction

Furthermore, if he said to her: On the condition that the sun will come out of its sheath, then he is saying to his wife that the bill of divorce will take effect retroactively from now, on the condition that the sun emerges. And accordingly, if he dies during the night, this is certainly a fulfilled condition, and it is a bill of divorce which takes effect retroactively, while he is alive; in accordance with the statement of Rav Huna. As Rav Huna says: With regard to anyone who states a provision employing the language: On the condition, it is tantamount to his stating in the provision that the document takes effect retroactively from now.

Rachi non traduit

ע''מ שתצא חמה מנרתיקה. ודכוותה הכא על מנת שלא אבוא כל שנים עשר חודש:

מעכשיו קאמר. דליהוי גיטא ע''מ שתתקיים תנאי זה וכי מקיים תנאי זה ונפקא חמה איגלאי מילתא למפרע דבשעת מסירה הוי גט ואע''ג דמיית בליליא ה''ל גט מחיים ודכוותיה מת בתוך י''ב חודש הרי נתקיים התנאי שלא בא וה''ל גט למפרע:

דאמר רב הונא כל האומר ע''מ כאומר מעכשיו דמי. ע''מ ודאי תנאה משמע וה''ק מעכשיו יהא גט ע''מ שיתקיים תנאי זה וכל אימת דמתקיים תנאה ה''ל גט למפרע:

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּ''אִם תֵּצֵא'', רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו, וְהָוֵה לֵיהּ כְּ''מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי'', כְּ''מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי'', וְרַבָּנַן לֵית לְהוּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כְּ''זֶה גִּיטִּיךְ אִם מַתִּי'' גְּרֵידָא.

Traduction

They disagreed only in the case of one who said to his wife: This will be your bill of divorce if the sun emerges from its sheath, and the husband died during the night. Rabbi Yehuda HaNasi holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who says that the date written in a document proves when it takes effect, and it is therefore considered as though the husband said: From today if I die, or as though he said: From now if I die. And the Sages do not accept the opinion of Rabbi Yosei, and consequently they maintain that it is considered as though the husband said only: This is your bill of divorce if I die, in which case the bill of divorce is not valid, as it would take effect only after the husband’s death.

Rachi non traduit

לא נחלקו אלא באם תצא. ומת בליליא דכוותיה התם באם לא באתי דאמרינן התם בפ' מי שאחזו קורדיקוס (גיטין דף עב. עז.) אם שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לכשיתקיים אמר מהיום גלי דעתיה דמעכשיו לא אמר מהיום הוי משמע לכשיתקיים. הלכך ר' יהודה הנשיא סבר לה כרבי יוסי דאמר דאף על גב דלא כתב מהיום זמנו של שטר מוכיח עליו כמאן דכתב מהיום דמי וה''ל כמהיום אם מתי דאמרינן במסכת גיטין (דף עב:) תנאה הוא וכי מיית הוי גיטא למפרע מחיים ורבנן לית להו דרבי יוסי וה''ל כאם מתי גרידא דאמרינן התם דלשון אם כי לא אמר מהיום משמע לכשאמות קאמר וה''נ משמע ולכשתצא ולכשלא אבוא וה''ל גט לאחר מיתה:

Tossefoth non traduit

ורבנן לית להו דרבי יוסי. פירוש בני דורו שהיו חלוקין עליו ומ''מ ליכא למפשט דאין הלכה כר' יוסי דכי ליה להו הכא היינו בעל פה אבל בשטר מודו ליה:

גּוּפָא: הֵעִיד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל אַיַּיל קַמְצָא דְּכַן, וְעַל מַשְׁקֵה בֵּי מַטְבְּחַיָּא דְּכַן, וְעַל דְּיִקְרַב לְמִיתָא מְסָאַב, וְקָרוּ לֵיהּ ''יוֹסֵף שָׁרְיָא''. מַאי אַיַּיל קַמְצָא? רַב פָּפָּא אָמַר: שׁוֹשִׁיבָא, וְרַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: סוּסְבִּיל.

Traduction

§ The Gemara returns to the matter itself: Yosei ben Yo’ezer of Tzereida testified with regard to the eil kamtza that it is kosher, and with regard to the liquids of the slaughterhouse in the Temple that they are ritually pure, and with regard to one who touches a corpse that he is impure. And as a result, they called him: Yosef the Permissive. The Gemara asks: What is the eil kamtza? Rav Pappa says: It is a long-headed locust called shoshiva, and Rav Ḥiyya bar Ami says in the name of Ulla: It is a locust called susbil.

Rachi non traduit

שושיבא. מין חגב וראשו ארוך:

רַב פָּפָּא אָמַר: שׁוֹשִׁיבָא, וְקָמִיפַּלְגִי בְּרֹאשׁוֹ אָרוֹךְ. מָר סָבַר: רֹאשׁוֹ אָרוֹךְ אָסוּר, וּמָר סָבַר: רֹאשׁוֹ אָרוֹךְ מוּתָּר. רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר:

Traduction

The Gemara explains: Rav Pappa says it is a shoshiva, and accordingly Yosei ben Yo’ezer and the other Rabbis disagree with regard to a long-headed locust: One Sage, the Rabbis, holds that a long-headed locust is prohibited, and one Sage, Yosei ben Yo’ezer, holds that a long-headed locust is permitted. Rav Ḥiyya bar Ami says in the name of Ulla that

Rachi non traduit

וקמיפלגי. יוסי בן יועזר ורבנן בראשו ארוך דסימני חגבים טהורים נפקא לן מארבה סלעם חרגול חגב ופליגי תנאי באלו טריפות (חולין דף סו.) בראשו ארוך איכא דדאין ליה בכלל ופרט דאין בכלל אלא מה שבפרט הני מיני שרי אבל מין אחרינא לא וכל מינא דהני אין ראשו ארוך ואיכא דדאין בכלל ופרט וכלל ומרבי כל כעין הפרט לא ראי ארבה כראי סלעם וכו' הצד השוה שבהן שיש להן ד' רגלים ד' כנפים ויש להן קרסולין וכנפיו חופין את רובו אף אני אביא כל שיש לו ד' סימנים הללו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source